תלום-קשקשים מדברי מוגדר ארסי-אחורי ("תת־ארסי"): הארס חלש ובוודאי אינו מסוכן כמו של הצפע, אך נשיכה כואבת ועלולה לגרום לנפיחות ולדימום ממושך. תת־ארסי (ארסי-אחורי). נשיכה עלולה לגרום לנפיחות מקומית. אין להתקרב.
איך מזהים תלום-קשקשים מדברי?
סימני ההיכר העיקריים: קטן וארוך יחסית לתלום-הקשקשים המצוי; צבע חולי-בז' עם פסים כהים עדינים; עיניים גדולות עם "גבה" קשקשית. אורכו 40–90 ס״מ. תפוצתו: הנגב, הערבה ובקעת הירדן — נחש מדברי מהיר במיוחד.
היכן תלום-קשקשים מדברי חי ומתי הוא פעיל?
פעיל בשעות היום. בתי גידול אופייניים: מדבר וחול, ערבות, ואדיות. הוא ניזון בעיקר מלטאות, חרקים גדולים, מכרסמים קטנים. נפוץ באזורי התפוצה: נגב ובאר שבע, ערבה ואילת, כנרת ועמק הירדן.
מה עושים אם פוגשים תלום-קשקשים מדברי בבית או בחצר?
שומרים מרחק, לא מתקרבים ולא מנסים לתפוס או להרוג. התרחקו ואל תנסו לתפוס. אם ננשכתם — שטפו במים וסבון ופנו למיון. צלמו את הנחש לזיהוי. במדבר — אין להסתובב עם ידיים משולחות לתוך שיחים וסלעים. בכל מקרה של ספק — שולחים תמונה ומזמינים לוכד מוסמך.